בימים לוהטים אלו אין אחת או אחד שחולקים על הכותרת של הפוסט הזה. הקיץ האכזרי של ערש השפה העברית – ארץ ישראל, לא הותיר לדובריה ברירה: לאחל לאדם קרירות פרושו לאחל לו ברכה. רוצים דוגמאות? בבקשה:
כְּצִנַּת שֶׁלֶג, בְּיוֹם קָצִיר – צִיר נֶאֱמָן, לְשֹׁלְחָיו
(משלי כ"ה פסוק י"ג)
כלומר, שליח העושה מלאכתו בנאמנות, טוב הוא כמו קור ביום קציר לוהט, שמשיב את הנפש. בהמשך אותו פרק נאמר:
מַיִם קָרִים, עַל-נֶפֶשׁ עֲיֵפָה; וּשְׁמוּעָה טוֹבָה, מֵאֶרֶץ מֶרְחָק
(משלי כ"ה פסוק כ"ה)
לשמור על קֹר־רוּחַ פרושו לא לאבד את הדעת ולהשאר ממוקד. גם הביטוי קֹרַת־רוּחַ (מלשון קור) פרושו נחת־רוח, הנאה ושביעות רצון, וקַר־מֶזֶג הוא אדם רגוע ומיושב בדעתו.
תחשבו על זה בפעם הבאה כשאתם מאחלים ד"ש חמה…
אכן פתית משובח.
נצל"ש: הווידג'ט החדש של כתיבת התגובות נראה קצת… מצועצע וחובבני. עניין של טעם אני מניח.
לי סידור התגובות דווקא נראה חביב. רק בעיה אחת יש לי עם הפוסט. הוא לא ממש מקרר. תעבוד על זה.
שמעתי מאבשלום קור פעם פינה על למה סבא שלו החליט לעברת לקור.
הוא ראה את הנולד עוד בלטביה והחליט שאם הוא יעלה לארץ אז הכי טוב לאחל לו קור ולא חום (חבל ששכחתי מה היה השם הלועזי).
למי שזה ממש חשוב לו אפשר לחפש את זה כאן: http://www.icast.co.il/default.aspx?p=Podcast&id=363234
לגופו של עניין, תמיד אומרים "קר ממוות" ולא חם ממוות. כך שלא נראה לי שקלעת מי יודע מה הפעם.
אני מניח שקור עז במיוחד הוא לא מי יודע מה ברכה (אם כי אני יודע שיש כמה שיחלקו עלי בנקודה זו…)
אני קורא את הפוסט באמצע ינואר, מבחינתי עכשיו חום = ברכה
ובכלל, חיים צריכים חום, בלי שמש כולנו נמות.