בגליון מרס (הם כותבים מרס ולא מרץ) של מדע פופולארי יש פינה על גזים שונים היכולים להתרכז במקומות בהם אנו מצפים שיהיה אויר.

גופרית SF6, בה משתמשים לרוב כמונעת הצתה בציוד מתח גבוה, היא גז בלתי נראה וחסר ריח שצפיפותו פי חמש מזו של האויר, כלומר היא כבדה ממנו. אם נושמים אותה, היא תשקע לתחתית הריאות שלכם ותישאר שם. בכמויות גדולות, היא עלולה לגרום לחנק מן הסוג הבוגדני: התחושה אותה מרגישים כשנחנקים – הצורך העז לנשום – נגרמת לא על ידי המחסור בחמצן אלא על ידי הצטברות פחמן דו חמצני במחזור הדם. במקרה של הגופרית לא מתרחשת הצטברות כזו, ולכן לא מרגישים שמשהו אינו כשורה עד אשר מאבדים את ההכרה.

הדרך היחידה להוציא את הגז מהריאות היא להוריד את הראש מתחת לגובה הריאות שלכם ולנשום פנימה והחוצה מספר פעמים. במילים אחרות: עמידת ראש זה טוב.