יהורם גאון, בתוכנית הרדיו השבועית שלו, מזכיר לנו שהריב הגזעני המכוער בין ספרדים לאשכנזים הוא לא חדש, אלא בן יותר מ־100 שנים:
איתמר בן־יהודה, "הילד העברי הראשון", בנו בכורו של מחייה השפה העברית אליעזר בן־יהודה, ולאה אבושדיד התאהבו אחד בשניה ממבט ראשון. האהבה הדדית – מושלם! אבל משפחתה של לאה, משפחה ירושלמית עשירה ומיוחסת יוצאת מרוקו, התנגדה נמרצות לקשר עם בן־יהודה, שהיה אשכנזי. לאה, שהיתה בת 16 בלבד, לא העזה להמרות את פי אמה ואהבתם של הזוג הצעיר לא התממשה.
סיפור האהבה זכה לפרסום רב והיישוב הקטן בארץ־ישראל עקב אחריו בדריכות. שירי האהבה ללאה שכתב בן־יהודה והתפרסמו מעל גבי עיתונו זכו לתפוצה רחבה בקרב דוברי העברית. אחרי 3 שנות חיזור שלא נשאו פרי, ייסורי האהבה הלא ממומשת שברו את רוחו ואת ליבו של איתמר, והוא כתב שיר התאבדות. השיר, שגרם לסערה ברחוב הירושלמי, הביא את אביו של בן־יהודה להתערב, ובסופו של דבר נישאו השניים. לזוג נולדו שלוש בנות (הבכורה נפטרה בגיל 4), וגיל חובב, השף והעיתונאי, הוא נכדם.
אני רק לא מבין את הסתירה איך מסיפור גזענות מכוער כל־כך יצא אחד השירים היפים בעברית:
חידשת לי.
אמנם ידעתי שהאפליה אינה צעירה היא, אבל בעוד שבחברה הישראלית האשכנזיות הפכה מאליטה למילת גנאי מביכה, אצל החרדים היא עודנה נשארה עטופה בארשת חשיבות עצמית לא ברורה.
תודה.
אני שמחה לשמוע שלסיפור הזה היה סוף טוב, אולי גם לנו יהיה.
פינגבאק: Tweets that mention http://www.neviim.net/?p=441%3Futm_source%3Dpingback -- Topsy.com
לא ברור לי למה, אבל בחברה החרדית, גם הספרדית וגם האשכנזית, הישיבות האשכנזיות נחשבות ליותר טובות, ולכן גם הספרדים מנסים להתקבל אליהם. לכן אגב, הספרדים סתמו את הפה כל השנים האלו, כי הם פחדו שברגע שהם יספרו לכולם על האפליה הזו, פשוט יפסיקו לקבל אותם לישיבות האשכנזיות, והם יפסידו מזה. go figure.
אני לא יודעת עד כמה הישיבות האשכנזיות באמת טובות יותר, אני חושבת שזו חברה כל כך פרמיטיבית שלספרדים בה עדיין יש רגשי נחיתות אל מול האשכנזים, עדיין הרגשה של הם יותר טובים ועדיין כנראה רצון סמוי שבנותיהם יתחתנו עם אשכנזים. הייתי חושבת שהדבר הטבעי עבור חרדי מזרחי הוא שהוא ירצה שבנו ילמד את אותם נוסחים כמו שהוא למד, אבל מסתבר שזה לא ככה. גם האשכנזים וגם הספרדים החרדים מאמינים שהאשכנזים "טובים יותר".
פוסט יפה, מזכיר לי שתמיד שאני מספרת לאמא על מישהו מדהים ביופיו היא שואלת אם הוא ילד תערובת.
נ.ב- תודה על המתכון, לא ציינת בסוף כמה שעות זה על ההליכון 😉
ג'ורג', מסכים איתך על כל מילה.
זה לא הפוסט, זה השיר.
עזבי אותך, זה שווה את הקלוריות 🙂
עוד יותר עתיקה: ר' ישראל משקלוב, אחד האשכנזים הראשונים שעלו לארץ לא הסכים שכדפי החלוקה האשכנזים יתערבבו בכספי החלוקה של הספרדים, מאז ועד היום היישוב הישן וממשיכיהם החרדים מפרידים את המוסדות שלהם (תלמוד תורה, חברא קדישא וכו') אם הם היו מתערבבים ברמה הארגונית – סביר להניח שבארץ ישראל הם היו גם חיים ביחד.
יש עוד דוגמאות יותר עתיקות: במרוקו, בקווקז ובפורטוגל ואולי בעוד מקומות שאני לא מכיר חיות מאות שנים זו לצד זו שתי קהילות יהודיות שמקפידות שלא להתחתן זו עם זו. חבל…
תיקון קטן – לא פורטוגל אל א הולנד- שם הפרידו בין פורטוגלים לאשכנזים
כן, אבל חשוב לציין שהמילים הם של דודו ברק, והלחן של נורית הירש – שעשו הרבה דברים יפים יחד.
נדיבי, תודה על ההערה.
מהגג, תודה על התגובה, מעניין מאוד! נתקלתי בדיון מעניין באתר חדרי־חרדים (אגב, הדיון הוא מלפני 4 שנים)
http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=1899288&forum_id=17053
תוספות לסיפור:
הנכד של זוג המריבה הזה הוא במקרה ככה גיל חובב.
לאה אבושדיד או לפי מר חובב, מומה, היא דמות מצחיקה בפני עצמה, מציע לקרוא את סוכריות מהשמיים של גיל חובב ולהכין משם גם כמה מדכונים, טעים ומצחיק ביחד.