מרכז המחול "בת דור" בבאר שבע נוסד לפני כשלושים שנה, ובמשך תקופה ארוכה הצמיח רקדנים ברמה גבוהה אשר רוקדים במיטב להקות המחול בארץ ובעולם. לאחרונה, החליטו ב "בת דור – באר שבע" לשמור את הכישרון והחיוניות לעצמם. לפני שנתיים הוקמה על בסיס בוגרי בית הספר להקת המחול ק.מ.ע. ? "קבוצת מחול עכשווי בנגב" ובראשה האומנותי הועמד תמיר גינץ, בעצמו בוגר "בת דור" וכוריאוגרף הבית של "בת דור" בתל אביב. לצידו הוצבה דניאלה שפירא המנוסה, מנהלת "בת דור" באר שבע.

על אף גילה הצעיר, הספיקה "קמע" להעלות כבר שלושה ערבים שונים ותפסה את תשומת הלב של מבקרי ושועי אומנות המחול בישראל, עם התוכניות "גן נעול", "שניים קצת אחד הרבה" ו "על הרציף". לפני מספר שבועות הוזמנתי כאורח לערב סטודיו של הלהקה ובית הספר, אבן דרך לקראת עליית המופעים החדשים בהמשך השנה.

ערב הסטודיו הוקדש לנושא "גוף", והכיל עשרה קטעי מחול, רובם מקוריים ? שנכתבו על ידי רקדני הלהקה והמורים בבית הספר, ומקצתם ? של אומנים מוכרים כמו רמי באר ומץ אק. באופן כללי ראוי לציין את המקום והפתיחות הניתנים לרקדני הלהקה להביע עצמם ככוריאוגרפים, ועל כך עוד נדון בהמשך. הערב לווה בתערוכת תצלומים מחיי בית הספר ועבודות נוספות בהשראת המחול של סטודנטים מהמחלקה לאמנות באוניברסיטת בן גוריון. התערוכה עצמה הייתה באיכות מעורבת ? חלק מהעבודות היו חלשות מאוד, וחלקן בעלות נפח ? אך זו לא הייתה המנה העיקרית של הערב ושלשמה הגענו אל בירת הנגב…

היצירה הראשונה, "ותוכל", מאת יניב מזרחי, מהפעילים שברקדני הלהקה ומי שריכז את ארגון הערב, עסקה בתימה התנ"כית של "חלום יעקב" מזוית מעניינת. ששת הרקדניות (שתי סולניות בתפקידי יעקב ואלוהים) רקדו לצלילי ויולדי ומוצארט, בתנועות חזקות שטלטלו את "יעקב" בזרועות המלאכים. חזינו בהמחזה ניאו קלאסית של המעמד, בשמלות אדומות עשירות ומרשרשות, ובמה שנראה כמארג של יחסי אהבה-שנאה בין האל לבין יעקב, המתריס בתחילה כלפי גורלו, אך לבסוף מקבל אותו בהשלמה.
היצירה השנייה, Compas, נכתבה ובוצעה בידי טימו לוזנו, בעל חזות לטינית, חולצה פתוחה ומתנפנפת ונעלי סטפס מבריקות. עזר כנגדו היו קופסת פח ומקל הליכה ארוך. מדובר היה בריקוד סולו מהיר וחד בתנועותיו משולב בתיפוף, במקצב פלמנקו סוער שזכה לחיוך ולאהדת הקהל.

"יום אחד", יצירתה של שרית לבנת, תלמידת רמה 6, (רמה 6 היא הרמה הגבוהה ביותר בבית הספר, מסיימי התיכון) הייתה לטעמי היצירה הטובה ביותר בערב הסטודיו. היא התחילה להיבנות כבר בשלב הנחת התפאורה, שכללה מסגרות חלונות ופריטים נוספים, כולם באדום עז והמשיכה כטריו ? עמרי טלמון, רקדן מתלמד ב"קמע", בשמלה ארוכה (על אף שהשימוש האנדרוגיני של גבר בשמלה הולך ונהיה נפוץ, כאן הייתה לו משמעות מעניינת) כסוג של מכשף או מהפנט הרודה בסתיו מרגלית, שהמשיכה כסולנית הרוקדת בחופשיות כאשר המכשף שקוע בשינה ושרית לבנת עצמה כעוזרתו, שניהם נושאים אופי כוחני, אדנותי ומרשע. כולם היו לבושים בבגדי גוף בשילובי אדום ושחור שהלמו את התפאורה. התנועות דרמטיות, הכריאוגרפיה מטלטלת ? בייחוד הסולו של מרגלית, כזו המשתחררת מהפנוטו האפל בעוד עוזרתו מנסה לשווא להעיר את המכשף-מהפנט משנתו העמוקה על מנת שיחזיר את הסולנית לכבלי ההפנוט. היצירה כולה נשאה הדר מיסטי ואיכות מרשימה.

לאחר מכן עלתה כיתת רמה 3 (כבני 15), וביצעה וואלס מאת סווטלנה איזומיצ'נקו, למוזיקה של גלאזונוב. למרות שנדרש להם ליטוש נוסף, הרמה הטכנית הפתיעה לטובה ? בייחוד של צמד הבנים, שלאחר מכן נודע לי שאינם רוקדים זמן רב ב"בת דור", ועל כך ראויים לתשבוחות נוספות. בעקבותיהם באה כיתת רמה 4, אשר העלתה את היצירה "טבעת מוביוס" מאת זוהר בורשטיין למוזיקה של מיכאל וולפה. גם כאן, רמה טכנית מפתיעה לטובה. היצירה עצמה תיאטרלית ומעניינת, עם מתח שנבנה לאורכה ונפתר באחת.

נקודת המחצית של הערב הייתה "דואט פרחים", אחד הקטעים היפים של רמי באר, שבוצע על ידי רמית פינקו וולדימיר זאק, רקדני "קמע". קטע המחול המודרני משלב פיזור של פרחים ובוצע באופן המוריסטי ונפלא, שעושה כבוד ליצירה של רמי באר. הפרחים שפוזרו על הרצפה, גם נאספו ונוקו באופן שנארג בצורה מפתיעה אל תוך עלילת הערב, ביצירה הבאה, "ספונג'ה". היצירה, מספרת את סיפורה של עוזרת בית החולמת על חיים אחרים נוצרה במסגרת שיעור קומפוזיציה. היצירה בוצעה על ידי ארבע רקדניות צעירות בגיל התיכון והיא יצירה קטנה, יומיומית בזכות הפטפוט הרעשני והבלתי פוסק של המנקות עטורות המטפחות, ובזכות שימוש מפליא בחומרים יומיומיים כמו מטליות ומגבים- הומוריסטית ומקסימה.

פיסת המחול שלאחריה הייתה מעט מאכזבת, בייחוד לאחר הרושם העמוק שהותיר "יום אחד". קטע סולו של שרית לבנת ? "כשטינקרבל בכתה (כי אי אפשר לתפור צל בחוט ומחט)", שעל אף שמו היפהפה, לא מתחבר לכלל אמירה. מדובר ביצירה קצרה שחסרה את הליטוש הראוי. יחד עם זאת היא אישית, אקפרסיבית וליבנת מפגינה גמישות טורסו מצויינת. ברם, זכרו את דבריי ? שרית לבנת תהא מהבולטות שבכוריאוגרפים בישראל בעוד שנים מעטות.

יניב מזרחי בעצמו רקד את הקטע הזר השני בערב ? "Apartment", קטע של מץ אק, המנהל האומנותי של בלט קולברג. מזרחי, שהחל את דרכו ב"בת דור" לפני זמן לא רב, הפגין יכולת טכנית וביצע את הקטע המספר על אדם המתמודד בדירתו עם הזעם, התסכול, הבדידות והניכור שאופייניים לחברה המודרנית למול הטלוויזיה שלו, ביעילות ובחן. עבודת המחול האחרונה בערב, הייתה קטע מתוך "הנסיכה והצפרדע" ? אגדת מחול לילדים, שעלתה בבכורה בסוזן דלל השבוע, פרי עטה של אור אבוהב. הקטע הציג את שלוש המשרתות והנסיכה, ובלט בצבעוניות שלו ובביצוע זורם וחינני, לצלילי מרק קנופלר וגבריאל יארד.

לסיכום, הערב רובו ככולו, היה מרשים באיכותו ומבטיח מאוד. להקת "קמע" כאמור העלתה בחג הפורים, את "הנסיכה והצפרדע" ובמאי צפוייה לעלות העבודה הראשונה באורך מלא של הלהקה ? "אורות הבמה" (ששמו זהה למדור המופעים שלנו…). דווקא על רקע המצוקה הקשה, הכספית והאומנותית שבה שרויה אחותה להקת "בת דור" בתל אביב, דומה כי "קמע" היא הדבר החם כיום ובעתיד עולם המחול הישראלי. איכות הביצוע ודרור המחשבה של הלהקה הם שלמים, התשוקה למחול והדמיון ניכרים ופורצים בכל תנועה ונים. לא נותר אלא לומר – מדרום תפתח הטובה.

להקת "קמע" ? קבוצת מחול עכשווי נגב:

ג', 24/5, מרכז סוזן דלל, תל אביב ? "אורות הבמה", טרום בכורה

כרטיסים: 03-5105656