כשהתזה לא מתקדמת, כשערמות של עבודות עומדות על השולחן ומחכות שאבדוק אותן, כשמתעסקים בדברים טכניים ומנהלתיים במקום בניסויים, כשנמצאים במבוי סתום ולא רואים את האור שבקצה המנהרה; אני רואה הרצאות כאלו ונזכר מחדש למה להיות מדען זה כל כך כיף.
נביאים אחרונים
לורנס קראוס שולתתתתתתת!!!1111אחדאחדאחדשחסשחס
הרצאה מעולה ומולצת ביותר.
דוקינס הנערץ. כבר במילות הפתיחה. כל הכבוד לו.
אוי מותק כל כך מזדהה. זה יעבור המצב הזה. התזה תיכתב, הניסויים יעשו, העבודות תבדקנה. זה יקרה.
אוי סליחה על ה"מותק" חשבתי שאתה ירון…
וואי מצבי קשה. זה באמת הפוסט של ירון! אני מחזירה את המותק למקום.
אתון!!! שניות שלא שומעים ממך! מה ניש?
כנס כנס אצלי תראה איזה סמטוחה ותבין שהסיטואציה שאתה מתאר כאן זה דבש, דבש.
נו איך הולך? אתמול קראתי שעה, היום עוד לא עשיתי כלום 🙁
אוייש, אני כזה גרוע…
אבל למה אתה אומר גרוע למה?
לא עשיתי כלום. גורנישט. נאדה.
היום למשל, הסטודנטים עיצבנו אותי. כל היום רק התלוננתי בפני אנשים כמה אני מעוצבן ומאוכזב… במקום לעבוד.
יא אללה, אני כזה דחיין.