מופעי איחוד "חד-פעמיים" של להקת "תיסלם", פסקו להיות דבר נדיר: הלהקה שהתפרקה ב-1983, התאחדה לסיבוב הופעות ב-1990, התאחדה שוב ב-1994, ב-2002. זאת, במסגרת מופע "סודי" ב"בארבי" תחת השם "אצבעות הזהב מרמלה", שהפך בסופו של דבר למסע הופעות, ולאלבום כפול ו-DVD של הופעה חגיגית ב"האנגר 11" ב-2003 – והוקלט בהשתתפות אורחים כמו מוקי וסאבלימינל שבאו לעשות כבוד לזקנים. ועוד לפחות פעמיים השנה: באירוע של לשכת עורכי הדין ובמופע התרמה מיוחד למען נפגעות תקיפה מינית.
ששת המופלאים עלו לבמה בדיוק בזמן, ובהופעה אחידה מאוד של חולצות T שחורות, חוץ מסמי אבזרדל שהחליט להתריס מאחורי התופים עם חולצה לבנה. אחרי פתיחה אינסטרומנטלית ארוכה, החלו "תיסלם" לספק את הסחורה, שדמתה לאותו מופע איחוד סודי מ-2002: שורה של להיטי הלהקה כמו "על הבמה", ?המנקה במלון" של דורי בן זאב (עם השורה המקסימה – ?את נראית פנטסטי בחלוק הפלסטי"), ו"תפסיק לכוון אלי".
"תיסלם" היו מאוד נינוחים, גם על הבמה, וגם עם הקהל ? התלוצצו, ניהלו שיחות קצרות ביניהם (בטח שאלו לשלום האשה והילדים) ועם הקהל בשורות הראשונות ובכלל, נהנו מהנינוחות של להקת רוק החוזרת אל להיטיה הישנים. גם אחרי קרוב לחצי יובל מאז הפירוק של הלהקה, מכונת הרוק'נ'רול של "תיסלם" משומנת כתמיד, והם נשמעים נפלא ביחד: סמי אבזרדל הוא עדיין אחד ממתופפי הרוק הטובים שצמחו כאן, הבס של פילוסוף עדיין בועט בבטן, סולואי הגיטרה של אשדות עדיין מרטיטים והשירה של בסן עדיין מחוספסת (הגיל אפילו מיטיב עם הקול שלו).
הם ממשיכים עם "בוקר של כיף" שכתב יעקב רוטבליט, ואז מגיע תורו של יושי שדה להפגין את כישורי השירה שלו עם "כלניות" המקפיץ. אחריו באים ?כוכבים" שנחשב לשירה הטוב ביותר של הלהקה, והאחרון שהוקלט לפני הפירוק. ו"מעשנים ביחד", הגירסה העברית המצוינת של קובי מידן לשירם של Brownsville Station.
שיא המופע הוא דווקא השיר שהוקלט למסע האיחוד של 1990 ותקליט האוסף ?נגנו עכשיו?: ?פרצופה של המדינה". שיר מחאה שנשמע גם היום רלוונטי מתמיד- בביצוע ארוך, מלא חיות ומרשים. דווקא על רקע השיר הזה, ?חצבים פורחים" שנכתב בעקבות מלחמת לבנון הקודמת ? בלט בחסרונו. ב?עוד פגישה?, דני בסן נותן לקהל לשיר בעצמו את הפזמון וחלקים נרחבים מהשיר עצמו, ובכלל נראה שבשלב זה, "תיסלם" והקהל הפכו ליחידה אחת. בסן מודה: ?אנחנו אוהבים מדי פעם לנגן ביחד?.
"רדיו חזק" האלמותי, שכה היטיב לצייר את מקורות התרבות של הנוער של תחילת שנות ה-80' ו-?תנו לי רוקנ'רול", בביצוע שבתחילה נשמע כמו העתק של גירסת האולפן והופך בהפתעה לגירסת בלוז-קצב נהדרת ? שוב מוכיחים שכוחה של "תיסלם" עדיין במותניה.
ההדרנים כללו את הלהיטים המוכרים ביותר של הלהקה, ?כבר הסתיו עכשיו", גירסת הכיסוי ל-"כשאת בוכה את לא יפה" של יהונתן גפן ושמוליק קראוס וכמובן, ?יש לך אותי".
בהדרן השני, יאיר ניצני הקומיקאי לא מתאפק ומארגן שירה בציבור בליווי הקלידים שלו, הכוללת מחרוזת שירי מים ומחרוזת שירי קולה, תוך שהוא מבטיח בחיוך להיענות לבקשה של מישהו בקהל: ?בוא איתי מאחורי הקלעים, אני אעשה לך נכד". ההדרן השלישי והאחרון הוא "דינמו מסחה", שיר האוהדים המחתרתי של קבוצת כדורגל, שהיא בעצם תיסלם, כמובן, עם שורות המוקדשות לכל אחד מ"שחקני הקבוצה". בסן קצת מתבלבל, אבל הקהל האוהב סולח לו.
אם יש בישראל להקה שלא נס ליחה ושהרוק'נ'רול שלה נשמע טרי כמו ביום היווסדה, הלוא היא "תיסלם" ולפי ההופעה לפני כשבוע, הם ראויים לתואר "הרולינג סטונס הישראליים?. אולי בלי קריירה רציפה כלהקה, אבל עם מופעי איחוד חוזרים ונשנים, אפשר לומר בבטחה שזקני הרוק שלנו ? לא מביישים את צעירותם.
תיסלם ? מופע איחוד, קיבוץ נען, 27.9.07