"כמישהו שמתעסק בתחום של מוזיקה עברית, מעניין אותי לדעת מה היה לפניי. בעיקר במישור של כתיבת טקסטים לשירים"

-ערן צור עונה לשאלות גולשים, וואלה, 2004

במשפט הזה בעצם מסכם צור את הסיבה מדוע הוא יוצר מוערך כל כך, גם בעיניי. מלבד שליטתו המהפנטת במכמני העברית, צור צמא לדעת ולהרחיב את אוצר הידע שלו, צימאון שלא רבים האומנים כאן ששותפים לו. הוא מלהטט בין רובדיה השונים של השפה ומרכיב משפת רחוב ושפת המקרא, משירת משוררים בני העת הזו ופייטני ימי הביניים מקשה אחת, מקסימה.

אותה מקשה, יחד עם תכנים בוטים העוסקים במיניות עזה וקצוותיה הפרומים של השפיות, יצרו לנסיך האפל של המוזיקה העברית סגנון ייחודי, שלעיתים קשה לעיכול. ועכשיו הוא שב. מאז "תכלית בתחתית", השתתף צור בעיקר בפרויקטים והרכבים של אחרים, כולל "רביעיית מסנר" עם חבריו ל"טאטו" המיתולוגית. אחרי שש שנים של שתיקה יצירתית, לפחות תחת המותג המחייב "ערן צור", הוציא השנה יליד הקריה הקרויה על שם המשורר הלאומי אלבום חדש: חותך בחתך הזהב, אלבום המלווה במסע הופעות.

לבמה הזעירה משהו של ה"בארבי" עולה צור לבוש במכנסיים מחוייטים וחולצה שחורה, כשלצידו רם אוריון, שמלווה אותו עוד מימי "כרמלה גרוס וואגנר", בגיטרה חשמלית ושי ברוך בתופים. הם פותחים עם "בלילות של ירח מלא" והקהל כבר שבוי בקסם שזורם מהבמה. לאחר מכן, צור מציג את האלבום החדש שלו ופוצח מיד ב"צולף", שיר שמתאר ילד חסר שקט, הפורק את תסכולו בצליפה בציפורים ובהצקה לילדות. כמו כדי לאזן, השיר החדש הבא הוא "כן לציפור", אשר מדבר על מחיר הפרסום והתהילה.

צור ולהקתו מקפידים לא לנכר את הקהל, ולשלב היטב בין החומרים החדשים ובין להיטים ישנים כמו "תכלית בתחתית", "פרפרי תעתוע" ו"ערב ב' כסלו". ההופעה מהוקצעת, והמשולש צור-אוריון-ברוך מפיק רוק עוצמתי, סוחף ומדוייק שמעניק שלמות חדשות ונהדרות לשיריו המוכרים של צור.

"אני מרגיש שנגמר איזשהו פרק בחיים שלי, ומתחיל אחד חדש"

-ערן צור בראיון לעיתון הסטודנטים של הטכניון, 2001

מתוך השירים הטריים, עולה ומצטייר צור חדש, משוחרר יותר, אופטימי יותר. השירים עדיין מורכבים ועמוסי משמעות, גם פוליטית, אבל ברובם מצוי איזה תום חדש, תקווה ופליאה של ילד המסתכל על העולם בעיניים מלאות חקר. חלק מהם כמו "צולף", "ירושלים אהובתי", "כן לציפור" ואפילו "למראשות המיטה", המבוסס על סיפור של רבי נחמן מברסלב, יכולים לשמש אפילו כבסיס לספרי ילדים. אפשרי שאבהותו של צור, שחובק בן, עושה לו טוב.

ברם, גם באלבום החדש לא חסרים שירים מלאי עצב ודיכאון פיוטי. "בערוב ימי פוריותה" העצוב שצור מנגן בגיטרה אקוסטית ומבצע לבדו, מספר על אומנית שנאלצה לוותר על הבאת ילדים לעולם, ?הג'ינס הנמוכים" העמוס מיניות אלימה ו"על קו העימות" שאת מילותיו כתבה ענבל פרלמוטר ז"ל, מספקים למעריציו של צור סיבות טובות לרכוש גם את האלבום החדש.

צור מרגיש מאוד בנוח עם הקהל. מפטפט, מעיר הערות, מחייך בביישנות מה, אך גם בידיעה יהירה שהקהל שבוי בידיו, ובצדק. אין לו בעייה לסטות מסדר השירים המקורי, ובהבלחה של רגע, הוא מחליט לבצע את "תותים" הנפלא, מ"אתה חברה שלי" לשירי יונה וולך.

הערב המוצלח מאוד גם כך, מטפס לגבהים מענגים עם שיר הנושא מתוך האלבום החדש, "עולה", "כרמלה גרוס וואגנר" וקרשנדו: ביצוע אנרגטי וארוך במיוחד ל"תמונה אימפרסיוניסטית". ראוי בנקודה זו לציין לטובה את ה"בארבי", שהוא אולי מחללי ההופעות הטובים בארץ, עם אקוסטיקה משובחת ותאורן בית כשרוני, שיוצרים תמיכה הולמת למוזיקה המכשפת ולטקסטים החזקים.

"ראית זהב נוצץ ממולך
בינו לבינך הדרך פתוחה…"

-מתוך השיר "ראית זהב"

כבר בסיומו הרשמי של המופע, חשתי מלא סיפוק. אך אצל צור, הערב רק החל. ההדרן הראשון, היה "פרח שחור" המתבקש, אותו הקדיש למתופף "הקליק", ז'אן ז'אק גולדברג, אשר נפטר ממחלת הסרטן כמה ימים לפני כן בפריז. אך ההדרן השני, שהשתווה באורכו בערך לחצי מזמן המופע, היה הדובדבן האמיתי שבקצפת.

צור מעלה לבמה לעמדת הסינתייזר את ההרכב האלקטרוני "בונא מיוזיק", אשר היה אחראי להפקת אלבומו האחרון, ויחד הם מגישים ביצועים אלקטרוניים ורעננים לשיריו הישנים והחדשים של צור. "גלגל" הנהדר מתוך "חותך בחתך הזהב", שעל אף שמו התמים מתאר סיטואציה אלימה למדי, ובישול מחדש ל"רטוב וחם" – אשר הכסות האלקטרונית מתאימה לו כמו כסייה ליד.

"חתך הזהב" הוא מושג תיאורטי, המבטא את היחס הגיאומטרי של אחד ל-1.618 בין מידותיהם של גופים רבים בטבע, ונחשב כבר אצל היוונים כמספר מיסטי המייצג אסתטיקה מושלמת. הקביעה הזו קיבלה חיזוק לאורך השנים בתחומי האדריכלות והאמנות, כאשר רבים מאומני הרנסנס עשו שימוש ב"יחס הזהב" בציורים ובמבנים. אותו הערב אכן הכיל אסתטיקה מוזיקלית טהורה. אך נדמה היה כי זהב של ממש נוצץ מהבמה, זוהר ומבהיק בחשכת האולם. יש לומר: מופע זהב.

ערן צור, "חותך בחתך הזהב" , סיבוב הופעות:

17.2.2007 מועדון ה"בארבי", תל-אביב, 12:00 (יחד עם יוני בלוך)
14.3.2007 מועדון "ברקה", באר שבע, 22:00

התנצלות לקוראינו הנאמנים:
לאחרונה, ירד קצב העדכונים באתר, בעיקר בשל התמעטות הכותבים. אנו עושים את מירב המאמצים להביא לכם תוכן איכותי, שקול ומדוד, במיטב המסורת של "נביאים אחרונים". אנא התאזרו בסבלנות ועמכם הסליחה. מומלץ גם להירשם לשירות ה-RSS שלנו. נכונו לכם הפתעות.