מה יש בפלינדרומים שמושך אותנו? הרי אין להם כל ערך מעשי, לשוני או שימושי. האם זו האסתטיקה שבסימטריה, שהמח האנושי כל כך אוהב?, או שמא זה יופי? יופי אומנותי, שאינו ניתן לתאור במילים?
אצלי זה בא בגלים. אני פוגש פלינדרום, נזכר כמה נחמד זה, קופץ לויקיפדיה, אולי הוסיפו שם דוגמה חדשה, נהנה שוב מ"פרשנו וגו'" ואז הולך לעסוק במשהו אחר. שוכח מכל העניין. אחר כמה חודשים, שוב אני נתקל בפלינדרום משובב, וחוזר חלילה.