הנכד של נביאים: מגזין "החיבור"

כשירון ואני הקמנו את "נביאים אחרונים", אי שם בשנת 2004 (כמעט לפני עשור), הייתה לנו מטרה – רצינו להציע לאנשים תוכן מעניין, מקורי, חוקר ומעמיק. לא שטחי, וכזה שנשען על תחקיר טוב, עיתונאות קלאסית והרבה סקרנות בריאה. מפה לשם, אני הפכתי את העשיה הזו למקצוע, כעיתונאי במשרה מלאה ויותר. בין השנים 2007-2010 ערכתי את ערוץ המחשבים של ynet, תוך שאני מקיים את אותם עקרונות שיישמנו פה.

בין ההישגים של הערוץ דאז (מלבד דיווחי חדשות מהירים ומדוייקים – מלאכה לא קלה בכלל…), ניתן למנות כמה ראיונות בלעדיים (כמו הראיון הראשון בעברית עם מנכ"ל גוגל), כמה חשיפות ותחקירים (כמו תחקיר ספקיות האינטרנט שעשה הרבה רעש) והיהלום שבכתר – הקמפיין המתמשך נגד המאגר הביומטרי והסיקור העיקש והעקבי בנושא, שלא הרפה לרגע מהאחראים למיזם.

לפני כמה שבועות הגיח לאוויר העולם ירחון דיגיטלי חדש, למחשבי לוח ובכלל, בשם "החיבור", שעוסק בטכנולוגיה באשר היא ושאני העורך הראשי שלו. מלבד המתכונת החדשנית של מגזין דיגיטלי, "החיבור" נשען על אותם עמודי יסוד של "נביאים אחרונים": כתבות איכותיות, חקרניות וסקרניות, שמתבססות על תחקיר טוב ומעמיק והעיקרון השני – עברית טובה, נכונה ועשירה. הססמה שלנו היא פשוטה: "ירחון טכנולוגיה עברי".

אז אם אתם מהקוראים הקבועים (או המזדמנים!) של "נביאים אחרונים", אני בטוח שגם "החיבור", שמופץ חינם, יעורר בכם עניין. אתם יכולים להוריד אותו לאייפד או למחשבי לוח מבוססי אנדרואיד – או לקרוא אותו כ-PDF על מחשב אישי או על סמרטפון (מהגיליון הבא מתוכננת גם גירסה ייעודית לסמרטפונים, אינשאללה). אז פשוט הורידו, תהנו, ועזרו לנו לעשות עיתונאות עברית עצמאית, חוקרת וסקרנית, בדיוק כמו שעשינו כאן ב"נביאים". הרווח הוא בעצם כולו שלכם, אבל התענוג הוא של כולנו.

לאייפד http://bit.ly/19ejXIi
לאנדרואידhttp://bit.ly/1a7IprW
גירסת PDF למחשבי PC וסמרטפונים http://bit.ly/GPvKT7

ל"חיבור" יש גם עמוד בפייסבוק.
הפגינו קצת חיבה.

יפן

חזרתי לפני שבוע משבועיים ביפן. כן, זה היה מגניב. כן, זה היה מטריף. אני מקווה בעזרת הפוסט הזה לעשות קצת סדר בראש. אז קבלו רשימת הגיגים / אנקדוטות / תובנות שאספתי.

  • התחבורה הציבורית שם (רכבות ואוטובוסים) משגעת בַּדיוק שלה. מצד אחד זה טוב, כי אתה יודע בדיוק מתי תצא רכבת. מצד שני זה רע, כי אתה יודע שאין שום סיכוי שתגיע מוקדם יותר. כבר קרה לי שנסעתי באוטובוס שהקדים במספר דקות את לוח הזמנים שלו, ולכן הוא פשוט עמד וחיכה בתחנה.
  • יש ביפן תעשיה שלמה של אוכל לתצוגה. הכוונה למנות שלמות עשויות מפלסטיק המוצגות לראווה בחלון של מסעדה. הדגם תואם (אבל ממש לא טועם…) להפליא למציאות.
  • תהרגו אותי אני לא מבין למה היפנים משוגעים על פאצ'ינקו. לא מבין. רעש מחריש אוזניים, אי אפשר לנשום מרוב עשן סיגריות, ועדיין – המקום דחוס באנשים. לא מבין.
  • שבועיים לא ראיתי מזלג.
  • אין כמו לאכול בבוקר (8:00) סושי שרק כמה דקות קודם לכן עוד עשה בלו-בלו. וזאת כמובן בשוק הדגים בצוקיג'י.
  • מבחינתי, סושי הוא אותן דיסקיות אורז עטופות באצה (מה שקרוי מאקי). באופן מפתיע (או שלא), לא ראיתי כמעט כאלו ביפן. רוב מה שהיפנים אוכלים זה ניגירי, שזה חתיכת דג די גדולה המונחת על אצבע אורז. המבינים גם מורחים מעט וואסאבי בין הדג לבין האורז.
  • היפנים הם עם מאוד מפונק והם יודעים לחיות נכון. למשל, האסלה בשרותים היא מחוממת, כך שאין צורך לסבול את אותן שניות קרות כשמתישבים, או, המראה באמבטיה מחוממת גם היא, כך שהיא לא מכוסה אדים בסוף המקלחת. בנוסף, השעון המעורר מובנה בתוך המיטה (!!!)
  • אין פחי אשפה ברחוב. יש לך זבל? שמור אותו בכיסך עד ה-Seven Eleven / Family Market הקרוב והשלך אותו שם. אגב, זו לדעתי גם הסיבה לכך שאין חתולים ברחובות.

בַּדיוק