סטיבן שנייר לא רוצה לחיות בעולם בו אף אדם מעולם לא שלח דגם של האנטרפרייז לחלל, ולכן הוא החליט לעשות זאת בעצמו. לפני שבועיים, ב-28 באפריל, שיגרו שנייר ואישתו דגם של הספינה לגובה 30 ק"מ באמצעות בלון. אז נכון, זה לא ממש החלל, אבל זה יצא אחלה וידאו:
בית זה, שנבנה ב-1888, עמד בגבורה מול איתני הטבע וסחיפת החוף של הולנד איילנד במפרץ צ'ספיק במשך למעלה מ-100 שנים. למרות מאמצים רבים של סטיפן ווייט, הבעלים והדייר האחרון, להגן על הבית ועל האי, המים גברו הן על האי והן על הבית והעלימו אותם מן המפה.
אז מה קרה להולנד איילנד ולמה אדם אחד ניסה להצילו?
הבית האחרון בהולנד איילנד (צילום: ויקיפדיה)
הולנד איילנד יושב לראשונה ב-1600, והוא נקרא על שמו של בעלי הקרקע הראשון: דניאל הולנד. קרוב ל-200 שנים התקיימה שם מושבה קטנה, והחיים היו משעממים למדי.
באמצע המאה ה-19 החל מפרץ צ'ספיק לקלוט דייגים וחקלאים רבים, ומן הסתם רבים מהם הגיעו גם לאי הקטן. ב-1910 כבר איכלס האי כ-360 תושבים, מה שהפך אותו לאי המאוכלס ביותר במפרץ.
בשיאו, גרה באי קהילה משגשגת למדי: באי נבנו כ-70 בתים: בתי מגורים, חנויות, בית־ספר אחד, משרד דואר וכנסיה (כמובן). לאי היה רופא משלו, מרכז קהילתי, ואפילו קבוצת בייסבול שייצגה את הקהילה במשחקי חוץ רבים (היתה לקבוצה סירה משלה!). באי עגנו בדרך קבע כ-90 סירות, ביניהן סירות דייג, סירות ללכידת סרטנים ושולות צדפות.
הולנד איילנד ב-1953
האיים במפרץ צ'ספיק בנויים בעיקר מבוץ וטין, בניגוד לסלעים. הרכב זה אופייני לכל האיים במפרץ צ'ספיק, והוא הופך את הולנד איילנד לפגיע לסחיפת חוף. העדר בסיס סלעי גרם לאי לשקוע אט אט במשך אלפי שנים. בנוסף, הקטבים הנמסים העלו את גובה פני הים, מה שהאיץ את תהליכי הסחיפה של האיים במפרץ.
ב-1914 הבחינו תושבי האי הקטן לראשונה בסחיפת החוף. הם ניסו להציל את האי על־ידי יבוא אבנים לבניית חומות, ועל ידי הטבעת סירות במטרה לעצור את הסחיפה, ברם, כל הנסיונות כשלו.
תושבי האי נאלצו להרוס את בתיהם לעקור ליבשת. מקצתם ניסו בכל זאת להאחז בקרקע ולנסות את מזלם, אבל סופה טרופית ב-1918 "שכנעה" גם את התושבים האחרונים לעזוב.
האי היה נטוש עד שנת 1995, כאשר סטיפן ווייט, מתודיסט ויורד־ים שגדל באי, קנה אותו בעבור 70,000$ והקים את האגודה לשימור האי. במשך כ-15 שנים, ווייט ניסה בכל כוחו להציל את האי, אבל ללא הצלחה. ווייט בנה סכרים עשויים עץ, אבל המים הרסו אותם. לאחר מכן, מלאו הוא ואישתו מאות שקי חול, רק כדי לראות אותם נקרעים לרווחה בשמש החמה. הם הניחו 23 טון סלעים לאורך חופי האי, אבל גם ניסיון זה לא צלח.
הבית בהולנד איילנד 2010
באמצע אוקטובר של שנת 2010, הבית האחרון על הולנד איילנד קרס. אחרי 125 שנים, הבית בסגנון הויקטוריאני נכנע. בחודשים שלאחר מכן הים נגס בחורבותיו, ואחרי שנה נעלם האי כמעט לחלוטין. נכון לרגע כתיבת פוסט זה, גוגל מפות משתמשים במפות לווין ישנות ולכן הבית עדיין עומד על תילו.
הולנד איילנד היום
כשאתם חושבים על מצלמות דשבורד ברוסיה, אתם בדרך כלל חושבים על תאונות מחרידות, יריות ברחוב או פרות הנופלות מתוך משאית. כל־כך הרבה סרטונים כאלו מסתובבים ברשת שאנו עלולים לחשוב שאין שום דבר טוב שקורה שם.
אז הפתעה! הנה אוסף סרטוני דשבורד מן המדינה הקרה שיגרמו לכם להתחיל את השבוע בהרגשה נפלאה. תעשו לעצמכם טובה ותקדישו 5 דקות לסרטון הזה, כדי שבפעם הבאה שתקראו ידיעה דכאונית ותרצו שהעולם ייחרב בלהבות תזכרו שברוסיה, ברגע זה ממש, יש מישהו שעוזר לזקנה לחצות את הכביש בבטחה, וזה דבר מקסים. בלי ציניות.
הרשו לי להציג לפניכם את עש עכביש השרך (תרגום שלי ל-Lygodium Spider Moth). המין הזה התגלה בתאילנד בשנת 2005, אבל רק לאחרונה הוגדר רשמית על־ידי חוקרי החרקים. קל לראות מאיפה הוא קיבל את מחצית שמו – סימני העכביש שעל כנפיו נועדו לשטות בטורפים. החצי השני נובע מכך שהוא ניזון משרכים מטפסים.
אני מחבב מאוד תחפושות כאלו בטבע, למשל הדבורנית שלנו, או פרפר התנשמית, וגם חייבים להזכיר את הסרטן בעל פני הסמוראי – הקטע המצויין של קארל סייגן.