כניראה שאצלי אין מחשבה תחילה, כי סוף המעשה היה ממש בסוף המעשה. במה דברים אמורים? תמשיכו לקרוא. מזה זמן מה אני חושב על איסוף מי גשמים. כלומר איסוף ביתי. השקעתי זמן יקר בתחקירי אינטרנט, קראתי מאמרים ובלוגים, בדקתי את תקינות המרזב אצלנו בבית והתעניינתי במחירים של מיכלים ומשאבות. אבל אז, שאלתי את עצמי את השאלה הראשונה שהייתי צריך לשאול: איזה גודל מיכל צריך? ואז, בסדרה של חשבונות פשוטים ביותר, הסתבר שפשוט לא משתלם מבחינת חיסכון במים לאסוף מי גשמים. כן. מה שאתם קוראים. הנה החשבון שעשיתי:
שטח הגג של הבית של ההורים שלי הוא בערך 100 מ"ר. ממוצע המשקעים באזור מגוריהם הוא 0.5 מ' בשנה. נכפיל את המספרים זה בזה ונקבל את כמות המשקעים השנתית: 50 קוב. בבית גרים 5 נפשות. בממוצע נפש צורכת כ-5 קוב מים בחודש. כלומר, סך כל המים המגיעים מהשמיים יספיק לחודשיים בלבד, וזה במקרה של בית פרטי. בבית משותף בעל אותו שטח גג, עם דיירים רבים, הכמות לכל נפש תהיה קטנה באופן מגוחך.
את כל החישוב הזה עשיתי עוד בתחילת הקיץ, כשהתכוונתי לעבוד על הפרויקט הזה. בימים האחרונים, הזדחלה לראשי מחשבה מטרידה הרבה יותר.
שטח מדינת ישראל הוא כ-20 מליון דונם. בערך מחצית מהם מוגדרים כמדבר, דהיינו פחות מ-200 מ"מ גשם בשנה. נתייחס למחצית השטח, כלומר 10 מליון דונם, ונניח שממוצע המשקעים זהה: 0.5 מטרים בשנה. שוב נשתמש במחשבון ונקבל כ-5 מיליארד קוב מים. זו בערך סך כל כמות המשקעים השנתית בישראל. על פי ויקיפדיה, צריכת המים הצפויה בשנת-2015 היא כ-2.5 מיליארד קוב מים. כלומר, צריך לאסוף (בין עם איסוף טבעי בנחלים ובאקויפרים ובין עם איסוף במאגרים) חצי מכמות המשקעים השנתית. וזה רבותי, בלתי אפשרי. אז מה הפתרון? אפשר להתחיל במה לא להתמקד: לא להתמקד באיסוף מי גשמים. חייבים לעבוד בכמה אפיקים במקביל, כאשר איסוף מי גשמים הוא אחד מהם. מיחזור מים (טיהור מי ביוב ומים אפורים) והתפלת מי ים הם הכרחיים. אין מכך מנוס, ועל כן יש להתחיל את זה עתה כי לא נוכל להתחמק מזה בעתיד.