מיניסטריון האמת

ג'ורג' אורוול וודאי היה נע באי נוחות בקברו, לו ידע שבימים אלה הופך משרד התקשורת בישראל למיניסטריון האמת. בהצעת חוק סינון אתרים הנדונה בכנסת, מבקש שר התקשורת לקבוע, באמצעות "מועצה ציבורית" , איזה תכנים יכולים אזרחיה הבגירים של ישראל לצרוך באינטרנט, ולהרוס בתוך כך את חופש הביטוי.

לא רק זאת, אלא שמיניסטריון האמת החדש מנסה כבר עכשיו לזרות חול בעייני הציבור ולעצב את האמת כרצונו: בהודעה לעיתונות שהוציא ביום בו התקבלה הצעת החוק בקריאה ראשונה, ביקש מיניסטריון האמת "להבהיר פרסומים כאלה ואחרים שגורמים להטעיה בהבנת החוק שפורסמו בכלי תקשורת". אותה "הבהרה" מלאה סילופים ואי דיוקים, תוך שהיא מטילה ספק באמינות הסיקור והדיווח החדשותי של כלי התקשורת בישראל.

באותה הודעה לעיתונות עוד נטען: ?ישראל היא מדינה נאורה שאמורה לאפשר לאזרחיה לצרוך תקשורת בצורה חופשית, לשמור על זכויות הפרט ולהגן על חופש הביטוי ככל האפשר". מחברי מילון שיחדש בספרו של אורוול, היו גאים מאוד בדוברי משרד התקשורת: צנזורה היא חופש ביטוי.

חשוב לזכור כי חופש ביטוי, זכות בסיסית במדינה דמוקרטית, היא לא רק הזכות להביע ולהתבטא אלא גם הזכות לצרוך תכנים, דעות ומחשבות באופן חופשי. משום כך חשובה החלטתה של נשיאות מועצת העיתונות, הדוחה את הצעת החוק המסוכנת הזו מכל וכל, ומקבלת את עמדתו של איגוד האינטרנט הישראלי בנושא.

הבעת תמיכה זו מקבלת משנה תוקף, דווקא בגלל התפתחות אחרת. בשבוע שעבר, הורה סגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, השופט גדעון גינת לשלוש ספקיות האינטרנט הגדולות, לחסום כליל את הגישה לאתר אינטרנט שלכאורה עסק בהפצת תכנים המפירים זכויות יוצרים.

מדובר כאן בתקדים מבהיל: גוף מדינתי מורה לחברות המסחריות המספקות גישה חופשית לכאורה לרשת, לחסום לחלוטין בפני תושבי ישראל את האפשרות לגשת לאתר אינטרנט כלשהו ולצרוך את תוכנו. החלטתו של השופט גינת פוגעת אנושות בחופש הביטוי.

אם תעבור הצעת החוק לסינון אתרים, כל מה שתצטרך ה"מועצה הציבורית" של מיניסטריון האמת לעשות כדי למנוע גישה לתכנים "שאינם הולמים" לפי דעת חבריה – הוא להורות בצו לספקיות האינטרנט לחסום את הגישה לאתר האינטרנט המפרסם אותם.

השילוב בין התקדים המשפטי לבין הצעת החוק יוצרת תמונה מבהילה של ביטול חופש המחשבה, חופש הביטוי וחופש העיתונות המקוונת בישראל. זוהי תחילתו של מדרון חלקלק, שבו המרחק בין צנזורת תכנים בשם "ההגנה על ילדינו" ובין צנזורה מעשית של "מחשבות פוגעניות" כמו המאמר שאתם קוראים ברגע זה ? קצר מאוד.

כאן יש דרקונים

ב"עתידות" שהיו מצורפות למסטיק "בזוקה", נרשמה לא פעם הנבואה: "עד גיל 21 תגיע לירח". לרובנו, הנבואה הזו לא תתגשם לעולם. אבל למשל, "עד גיל 30 תטוס לחלל", בהחלט התקיימה במקרה של מארק שאטלוורת'. שאטלוורת' (33), מולטי מיליונר ממוצא אפריקני, היה לדרום-אפריקני הראשון בחלל ותייר-החלל השני בהיסטוריה, לאחר דניס טיטו.

מארק שאטלוורת' הוא גם הרוח החיה מאחורי המתחרה הקשה ביותר של Windows מקרב הפצות הלינוקס – Ubuntu. זוהי תוכנת הפעלה למחשב, רק שבניגוד ל-Windows של מיקרוסופט שכולנו מכירים, היא ניתנת בחינם.

שאטלוורת', בן לאב ממוצא בריטי, נולד בעיירת כורים בשם וולקום, וגדל בקייפ טאון. ב-1995, לקראת סוף התואר הראשון במערכות מידע ומנהל עסקים שלו באוניברסיטת קייפ טאון, ייסד מארק את חברת Thawte, חברת ייעוץ לאינטרנט שהחל לפרוח באותם הימים, ימי הבועה העליזים.

אך המוצר של Thawte היה אחד המוצרים שהצליחו – החברה של שאטלוורת' הייתה הראשונה לפתח פיתרון של הצפנת מידע ואבטחה לאתרי מסחר אלקטרוניים, מחוץ לגבולות ארה"ב. משמעות המילה, אגב, היא "מחשבה", בשפת זולו. המוצר משך את תשומת לבה של ענקית האינטרנט VeriSign, שרכשה את Thawte מידי שאטלוורת' ב-1999, תמורת 400 מיליון פאונד. כמו מתעשרי בועה אחרים, הפך מארק שאטלוורת' למולטי-מיליונר עד בטרם מלאו לו שלושים.

מברשת שיניים מרחפת

שאטלוורת' לא נתן לכסף לסחרר את ראשו. תחת זאת, הוא פנה להגשים חלום ילדות ישן: להפוך להיות אסטרונאוט. תמורת 25 מיליון דולרים, הוא רכש לעצמו את הזכות להתאמן עם קוסמונאוטים, להצטרף כאסטרונאוט מהשורה לטיסת סויוז ולשהות שבועיים בתחנת החלל הבינלאומית. ואכן, לאחר שנה של אימונים הצטרף שאטלוורת' לשני טייסי חלל נוספים והיה לאפרו-נאוט הראשון.

שאטלוורת' מספר בראיון ל-ynet כי להפתעתו התחושה הייתה די ביתית על סיפון תחנת החלל. "המציאות בחלל היא כולה שעונים, מאווררים וצינורות ועבודה בלתי פוסקת. אבל התחושה סוריאליסטית מאוד, שבהפסקה מהעבודה אתה מצחצח שיניים, כשאתה תלוי הפוך ומביט על הכוכב יוצא הדופן הזה, ומברשת השיניים שלך צפה לצדך באוויר…"

שאטלוורת' מקווה שעוד בימי חיינו, מיליוני אנשים יוכלו לחוות את החוויה "הבלתי ניתנת לתיאור", לדבריו של צפייה בכדור הארץ מבחוץ. "זה בהחלט ישנה את התפישה שלהם לגבי כיצד יש לנהוג בשכנים. בכל מובן של 'שכנים' " הוא מדגיש.

כאן יש דרקונים

גם לאחר שהתקבל במצעד חגיגי ברחובות קייפ טאון שבמולדתו לאחר מסעו ההיסטורי, המשיך שאטלוורת', פטריוט אפריקני, לחשוב על דרכים כיצד להשתמש בכספו כדי להיטיב עם אחרים, שלא שפר עליהם גורלם. בראיון ל-BBC אמר פעם: "אני מאוד בר מזל. אני רוצה להשתמש בעושר הזה כדי לעשות משהו חיובי". אמר, ועשה: הוא הקים קרן הון סיכון בשם HBD. פירוש השם הוא Here Be Dragons – "כאן יש דרקונים", ראשי התיבות שהיו רושמים חוקרים במפות עתיקות, כדי לציין אזורים שטרם מופו. הקרן תומכת בפרוייקטים חדשניים וחברות הזנק אפריקניות.

קרן נוספת שהקים מהונו הפרטי, קרן שאטלוורת' – חרתה על דגלה את הקידום חברתי של אפריקה, בעיקר באמצעות חינוך טכנולוגי וגישור על הפער הדיגיטלי העצום שקיים במדינות העולם השלישי. אולם הפרוייקט שהפך אותו לסוג של ידוען בעולם המחשוב ומחוצה לו והקנה לו תהילה, הוא פרוייקט Ubuntu – מערכת הפעלה למחשב, הכוללת גם כל יישום נדרש – לגמרי בחינם. זאת, בניגוד גמור למיקרוסופט – שמוכרת אותה בכסף רב.

לינוקס לבני אדם

משמעות השם Ubuntu בשפת זולו, הוא "להיות אנושי לאחרים". שאטלוורת', שהיה מפתח לינוקס בשנות התשעים, חזר לכור מחצבתו עם תוכנית שאפתנית: לספק לכל העולם מערכת הפעלה שתהיה ידידותית, בשפה המובנת למשתמש ושהוא יוכל לשנות אותה לפי צרכיו. הסיסמה שמלווה את Ubuntu היא "לינוקס לבני אדם". למי שאינו מכיר את המונח, מערכת הפעלה היא התוכנה המפעילה את המחשבים שלנו, שבלעדיה היו רק ערימת ברזלים. ברוב המחשבים בעולם זוהי Windows של מיקרוסופט, אך בזכות שאטלוורת' ? התמונה משתנה.

שאטלוורת' הקים לשם כך ב-2004 את חברת Canonical היושבת בלונדון, ומשם הוא מנהל את הפרויקט. חברות מסחריות העושות שימוש ב-Ubuntu לצורך יישומים קריטיים וזקוקות לתמיכה ? רוכשות אותה בכסף מ-Canonical. אך למשתמשים הביתיים, מוצעת חלופה ל-Windows הכוללת כל יישום שמשתמש ממוצע צריך (נגן מוזיקה, מעבד תמלילים, תוכנת מצגות ועוד המון תוכנות) – ואינה עולה דבר. באופן טבעי, זהו הפיתרון האידיאלי להביא את בשורת המחשוב למדינות עניות, כמו מולדתו של שאטלוורת'.

Ubuntu שהיא גירסה צעירה של לינוקס, בת שנתיים וחצי בלבד, צברה פופולריות עצומה בזמן זה והפכה להיות גירסת הלינוקס המובילה. גירסתה האחרונה, 7.04, שיצאה לפני כחודשיים, היא גירסה בוגרת, שלראשונה מציבה חלופה טובה ל-Windows ואתגר קשה לחברת מיקרוסופט ? השולטת בשוק מערכות ההפעלה.

מיקרוסופט כשורדת

שאלנו את מארק, איזה עצה היה נותן למתחרים העתידיים שלו ? יורשיהם של ביל גייטס וסטיב באלמר במיקרוסופט. על כך הוא השיב בהומור: ?מזל טוב! ירשתם חברה חלוצית ומבריקה. אבל הדברים שהפכו את מיקרוסופט לחברה מצליחה בשנות השמונים, כבר אינם. אתם צריכים להיות מבריקים לא פחות אם אתם רוצים להעביר ליורשים שלכם חברה במצב המצוין בו קיבלתם אותה. מיקרוסופט יכולה לשרוד ואפילו לשגשג בעולם עם תוכנה חופשית (כלומר, לינוקס – .נ.ל), אבל זה ידרוש ברק ודמיון, לא לחץ!?

ושאטלוורת' יודע על מה הוא מדבר ? לפני כחצי שנה, חתמה מיקרוסופט על עסקת הכרה הדדית בפטנטים שלה עם נובל, המחזיקה היום הפצת לינוקס אחרת בשם SuSe. החשש היה שמיקרוסופט, בשלב הבא ? תפעיל לחץ ותביעות משפטיות כנגד משתמשי לינוקס בהפצות אחרות. התסריט היה בהחלט תסריט אפשרי – כפי שטרח לרמוז מנכ"ל מיקרוסופט.

באופן כללי, הצעד של נובל, נחשב כמנוגד לרוח של תוכנה חופשית וקוד פתוח, שלא לדבר על הפרה אפשרית של רישיון השימוש של התוכנות האלה, ה-GPL. העיסקה חוללה בזמנו סערה, וגררה תגובה נחרצת מקרב קהילת הקוד הפתוח, כולל שינוי של הרישיון. במסגרת גל התגובות, הזמין שאטלוורת' את מפתחי Suse להצטרף לצוות הפיתוח של ההפצה שלו.

ההזמנה הזו עוררה עליו ביקורת קשה ? כיון שעשה לכאורה מעשה שלא מקובל בקהילת הקוד הפתוח ? ניסיון לגנוב מפתחים של הפצה אחרת. שאטלוורת' מיהר להתנצל והבהיר שלא זו הייתה כוונתו.

מתכנות ועד אסטרונומיה

על אף אותה תקרית, הפופולריות היחסית של Ubuntu כמו גם אישיותו הצבעונית והמושכת של שאטלוורת', הפכו אותו באחרונה לחבר בנשיאות "קרן לינוקס" ? קרן שהוקמה על ידי כמה גופי ענק כמו Novell, HP ואינטל על מנת לקדם את מערכת ההפעלה מבוססת הקוד הפתוח. שאטלוורת' רואה שם את תפקידו כמי שאמור לקדם את שיתוף הפעולה בין הגופים הגדולים המניעים את האימוץ וההשקעה בלינוקס כיום.

אחד החסמים הכי גדולים שנותרו בפני לינוקס מלכבוש את הלבבות ולגרום להגירה המונית של משתמשי חלונות, היא יכולת הטיפול של המערכת בבידור. כלומר מוזיקה ווידאו, ובהתקני מדיה בפרט. לכך יש שתי סיבות. ראשית, תקנים פופולריים רבים כמו MP3 או תקני הווידאו של מיקרוסופט, הם תקנים קנייניים. שנית, חברות חומרה ותוכנה רבות לא ממהרות לתמוך בלינוקס, וודאי שלא באופן מסודר או בכל הפצה בנפרד.

בגירסה האחרונה שיצאה מבית מדרשו של שאטלוורת' אומנם יש שיפור משמעותי בתחום, אבל כך למשל, בולטת בחסרונה תוכנת ה-iTunes, המשמשת את בעלי ה-iPod. קהילת הקוד הפתוח מציעה תחליפים משלה לטיפול ב-iPod, אך הם אינם שלמים ומושלמים כמו התוכנה המקורית. בעיית המדיה הייתה גם נושא מרכזי לדיון בתערוכת LinuxWorld האחרונה. שאלנו את שאטלוורת' מה דעתו על העניין והוא השיב תשובה מפתיעה משהו:

"מקינטוש הוא התמיכה הטובה ביותר ל-iPod. צריך לדעת לבחור את הכלי הנכון לכל מטרה. אם הם (המשתמשים -נ.ל.) רוצים להעניק לילדים שלהם את הגישה הטובה ביותר לטכנולוגיה, אז קוד פתוח הוא הפיתרון. יש מבחר אדיר של תוכנות כדי לחקור כל נושא וכל תחום עניין: מאומנות, דרך מוזיקה ועד גליונות ומסדי נתונים. מתכנות ועד אסטרונומיה וביולוגיה.

אם הם רוצים להקים עסק בארה"ב,סין או אירופה וצריכים שרת ? לינוקס תעניק להם את הפיתרון הרחב והיציב ביותר. אם הם רוצים מחשב בבית כדי לגלוש ולשלוח דואל בלי לקבל וירוסים או רוגלות ? אז לינוקס הוא פיתרון מבריק.

ואם הם רוצים להפעיל את ה-iPod שלהם, אז מקינטוש הוא הכלי המועדף".

לינוקס לקופים

שאטלוורת', כפי שכבר אולי הספקתם להבין, לא שוקט על שמריו. מיד לאחר השחרור של גירסה 7.04 של Ubuntu, הוא כבר מסתכל ליעד הבא ? הגירסה הבאה של Ubuntu. שתצא באוקטובר. המטרה היא להפוך את Ubuntu למערכת הפעלה פשוטה להחריד וידידותית עד כדי כך ? שאפילו קופים יוכלו להתקין אותה.

בקרב קהילת המפתחים של Ubuntu, כבר נפוצה בדיחה שהיא משחק מילים על הסיסמה המקורית: במקום "לינוקס לבני אדם", הגירסה הבאה מכונה "לינוקס לאדם הקדמון" (Linux for primate beings, בתרגום חופשי). במקביל, בגירסה הבאה של Ubuntu תהיה מהדורה מיוחדת, קנאית ? שכולה תוכנה חופשית למהדרין.

להשאיר חותם

שאטלוורת' אמר פעם בראיון: ?העולם משתנה. אנשים מבינים שהיכולת להשאיר חותם בימי חייהם, היא משהו יקר ערך. אני רוצה לראות את הכסף שלי עושה משהו חיובי ותורם לעולם, עוד בתקופת חיי". את המטרה הזו, שאטלוורת' כנראה כבר הגשים. בשנים האחרונות הוא הוציא כבר כמעט מחצית מהונו כדי להשאיר חותם. לא רק בתרומתו לחברה האפריקנית בחינוך ובקידום טכנולוגי, לא רק במסעו לחלל והניסויים שערך שם ? אלא גם כאיש שהוביל את קהילת הקוד הפתוח לסיים את המונופול רב השנים של מיקרוסופט על המחשבים של כולנו.

צנזורת דינמיט

מאת: ניב ליליאן וניר בומס

צלילי הפיצוצים שוב נשמעים בעזה, ודומה שכבר קשה להבין מי יורה שם על מי ולמה. אך מעבר לפוליטיקה ארגונית שבין הפת"ח לחמאס, ישנן כתובות ברורות על חבילות ה-TNT.

בשלוש לפנות בוקר, בצל הדי הלחימה, החריד פיצוץ עז את בית קפה האינטרנט של אללה אל שאווה בעזה. הבעלים, שמיהר אל בית העסק שלו על מנת לבחון את הנזק, מצא בין ההריסות מחשב אחד פעיל, והחליט לבדוק בו את הדואר האלקטרוני שלו. שם ציפתה לו הפתעה: הודעת דואר אלקטרוני מקבוצה המתכנית "חרבות הצדק של האיסלאם", הסבירה לו כי בית הקפה פוצץ, היות והוא ודומיו "גורמים להסחת דעתו של דור שלם בנושאים אחרים שאינם הגי'האד או הפולחן". במילים אחרות, שקפה האינטרנט שלו משמש להפצת תועבה ופורנוגרפיה.

אל שאווה הוא לא היחיד. מאז חודש דצמבר, במסגרת האנרכיה השוררת ברצועה, פוצצו קבוצות קיצוניות שונות עשרות בתי קפה אינטרנט, במקביל למתקפות על חנות ספרים נוצרית ואתרים נוספים המזוהים עם תרבות המערב כגון חנויות מוזיקה ומועדוני ביליארד.

הקבוצות, אשר חוקרי המודיעין משייכים אותן באופן רופף לתנועת אל-קאעידה, מחסלות באופן שיטתי כמעט את אמצעי הקשר היחיד שיש ל-1.4 מיליון תושבי עזה עם העולם החיצון. ביניהם, סטודנטים מאוניברסיטת אל-אזהר העושים שימוש בקפה האינטרנט לצורך לימודיהם, חוקרי אקדמיה וסתם אזרחים המעונינים לשמור על קשר עם בני משפחה, להתכתב עם עמיתים-לעט ובאופן כללי ? לנהל חיי יצירה ופוריות מחשבתית מהסוג הזמין בבטחה, לכמעט כל אדם בחצי הכדור המערבי.

בניגוד למשטרים כמו איראן וסוריה המפעילות צנזורה באמצעות צווי ממשלה ואמצעי פיקוח טכנולוגיים המזכירים את משטרת המחשבות האורווליאנית, קבוצות שוליים מסוגן של "חרבות הצדק" נוקטות באמצעי צנזורה פשוט הרבה יותר: מקלות דינמיט. אך חוט השני עובר בין המשטרים האפלים לחוליות הנפץ הפונדמנטליסטיות לא פחות: הטלת אימה, פחד ורתיעה בלב האזרחים. חיתה היא הדרך הקצרה ביותר למונופול בשוק הרעיונות.

האירוניה במצב האבסורדי הזה, היא מרירה כפליים: אלה שצורכים פורנוגרפיה ברשת, בגלל הבושה והקוד הדתי המגנה זאת, יעשו זאת בדרך כלל בפרטיות הבתים לא במרחב הציבורי של בית הקפה. מכאן, שהנפגעים האמיתיים מפעילויות אלה הינם דווקא מי שידם אינה משגת למחשב או חיבור אינטרנט קבוע בביתם ? קרי סטודנטים ואוכלוסיות חסרות כיס אחרות.

הן במלחמת לבנון האחרונה והן בין קירות רצועת עזה הנצורה, ראו השנים האחרונות בלוגרים ופעילי אינטרנט אמיצים בעלי צימאון לדיאלוג עם הצד השני – כשהם אינם פוחדים לבקר גם את אלה השולטים על קשר האינטרנט שלהם. אלה, תומכי הגלובליזציה, אכן מהווים איום על כוחות הריאקציה האסלאמיים שמצידם לא בוחלים באמצעים כדי להשתיקם.

אירוניה שנייה הינה הפרדוקס בגישתם של קנאי האיסלאם לאינטרנט , כלי בו עושים הם שימוש נרחב ובכללו מתן פסקי הלכה, הפקת תשדורות וידאו ממטות אל-קאעידה ותקשורת ענפה בין פעילי טרור. כך למשל, ?בריגדות השאהיד והג'יהאד" שלחה דואר אלקטרוני בו טענה כי הוציאה להורג את אלן ג'ונסטון, כתב ה-BBC שנחטף בעזה לפני כחודשיים. אל שאווה מסביר את תאטרון האבסורד: ?"הם משתמשים באינטרנט כדי להפיץ את הבשורה שלהם, אבל מניחים שכל השאר משתמשים בו לפורנו".

הפגיעה במרחב הוירטואלי אינה רק נקודתית, ואינה רק גודעת את מטה לחמם של אל-שאווה וחבריו, מפעילי בתי קפה-אינטרנט, שזוהי פרנסתם העיקרית. ניתוקו של עורק חיים מודרני, כמו רשת האינטרנט, אינו נופל בחומרתו מפגיעה בתשתיות בסיסיות אחרות, כמו חשמל ומים. מכפלת העוצמה של פגיעה כזו היא אדירה: ניתוק הצינור הראשי המוביל רעיונות של חופש ושוויון אל תוך הרצועה הנצורה, מונע מהאכולוסייה לפקוח את עיניה ולשאוף לערכים כאלה. תחת זאת היא מוזנת רעיונית בקריאה המתמדת למלחמת קודש נגד כופרי המערב.

אל לעולם המערבי לשתוק כנגד פגיעה בסיסית הזו בחופש הביטוי. אנו, בני העולם הליברלי נוטים לשכוח זאת, אך חופש ביטוי הינו גם חופש המחשבה וחופש ההקשבה לרעיונות חדשים – חירות בסיסית שקנאי הדת נוטלים מתושבי עזה.

גם לנו, כישראלים, ישנו אינטרס מובהק שלא לנתק גם את המרחב הווירטואלי של עזה. הריסות בתי הקפה כמו גם הריסותיה של עזה בכלל, אינן מקרבות אותנו, הישראלים, לזמן של רגיעה. זאת, בזמן שהמתונים והאמיצים מן העבר האחר, נתקלים בחומה של ניתוק מאותו המרחב שהיה יכול לאפשר את ההדברות. בלא קידום של עקרונות חופש ושוויון, בלא תפוצת רעיונות ומידע חופשית דרך תשתיות תקשורת איתנות ? לבטח לא תהיה תקומה לקול המתון וגם לא שופר לשפיות.

ניר בומס הוא סגן נשיא המכון לחקר החופש במזרח התיכון

מאמר זה פרי עטנו פורסם לראשונה ב-ynet

רדיקל חופשי

יש מי שמחכה לתגובות שלו, יש מי שלא סובל אותן, יש לו חקיינים ויש מי שחושב שהוא בכלל לא קיים וסוג של מערכת תגובות אוטומטית. אבל Gnu/Linux User מההתנחלות ראשון לציון, קיים: איתי ישראלי, לשעבר איש תמיכה באחת מספקיות האינטרנט הגדולות וכיום סטודנט בן 23, הוא GNU/Linux User, אחד הטוקבקיסטים הבולטים של ynet והרשת הישראלית.

הוא לא זוכר את הטוקבק הראשון שלו, וגם לא את הראשון שכתב כ-Gnu/Linux User ואין להתפלא: חיפוש ב-Google, על ynet בלבד, מעלה יותר מ-500 תגובות המזכירות או מתייחסות אליו ? לא מעט מהן, אגב, של חקיינים ומתחזים. הדמות של GNU/Linux User, כבר חרגה מ-ד' אמותיו של איתי. הטוקבקיסט שהוא תומך נלהב של מערכת ההפעלה החופשית לינוקס, קם על יוצרו והפך לסוג של תופעה.

הסיבה המקורית הייתה פרסומת. כשעבר לקרוא ולהגיב באופן עקבי ב-ynet, הגיב בתחילה בשמות וכינויים אחרים. אבל חיפש לעצמו כינוי קבוע. כמי שתומך במערכת ההפעלה החופשית ובאידיאולוגיה שמאחוריה, בחר בכינוי הזה, במטרה להיכנס לאנשים לתודעה. אבל אפילו הוא עצמו לא שיער את הממדים.

"לא חשבתי שזה יגיע למצב שאני קורא כתבה, ואז אני רואה תגובה ראשונה: 'נו, איפה GNU/Linux User?', בן אדם שהשם שלו זה Windows XP User התנחלות סיאטל. נוצר מצב שמספר חמש מגיב ומספר שבע עונה לו שהוא אידיוט, ואז בא מספר תשע וטוען שהוא GNU/Linux User האמיתי וקורא לשניהם אידיוטים. אני מתייחס לזה בתור הומור, לא יותר מזה. היו לי אפילו מצבים שאני הגבתי מאוחר, וחשבו שאני המתחזה.? אומר איתי.

היו הרבה אנשים שהתעצבנו על GNU/Linux User.

"נכון. היו גם כאלה שמשתמשים בלינוקס, יש באמת סתם טרולים שמנסים להציג אותי כטרול. הכתבה שהייתה של מיקרוסופט, שהיא הולכת לתבוע משתמשי לינוקס, כמעט שמונים תשעים אחוז מהתגובות הן אנטי-מיקרוסופט ופרו-לינוקס. כך שאני לא רואה פגיעה בתדמית בגלל תגובות באתר כלשהו?.

אתה חושב שהתגובות שלך יצרו איזושהו שינוי תודעתי לגבי לינוקס?

"ממש לא. משהו שיחולל שינוי כלשהו צריך להיעשות בצורה מסודרת. צריך להסביר ולעסוק בדברים בצורה עניינית. גם מי שמתחזה וגם מי שלא – 'אין וירוסים בלינוקס, תעברו ללינוקס' זה לא דבר רציני. לבוא לומר, 'בלינוקס אין משחקים אל תעברו ללינוקס' ? גם זה לא רציני. כל דבר צריך לנתח לגופו. וזה תלוי מה בנאדם צריך מהמחשב שלו.

אם יש לאדם מחשב ישן, פנטיום 3 וה-XP לא כל כך רץ עליו, רואה שהלינוקס עובד, הוא יישאר איתו. לא אכפת לו מתגובות בפורום. ואם יש מישהו שמה שמעניין אותו זה Half Life 2 ויתהפך העולם הוא ימשיך לשחק בזה, הוא לא יעבור אף פעם ללינוקס.

לינוקס

איתי התגלגל להתעסק עם לינוקס בגלל שחיפש איכות וחיפש ביצועים. הוא התחיל עם Mandrake 8.1, מערכת היסטורית במונחי הקוד הפתוח, מחק אותה ואחרי זה התנסה עם עוד הפצות לינוקס ונשאר עם המערכת בגלל החופש שהיא מעניקה למשתמש, לטענתו.

על אף הפעילות המאסיבית שנעשית בתחום הפוליטיקה של הקוד הפתוח וקידומו בחברה, עם עמותות כמו "המקור", ישראלי איננו חלק מהפעילות. הוא ביקר לפני שנתיים באירוע "אוגוסט פינגווין", אבל רק "כדי לפגוש את החבר'ה" כהגדרתו. לטענתו הוא אדם שקט, מופנם, לא אחד שיארגן הפגנות.

אבל הוא רואה חשיבות בפעילות העמותה, ובעיקר הפרוייקט של הכנסת לינוקס לבתי הספר. ?חשוב להסביר לילדים מגיל צעיר שצריך את השיתוף הזה. זה דבר חשוב. למי שיודע קצת היסטוריה, ככה הקמנו את המדינה. עם שיתוף. כל הקבוצות שבאו להקים את המדינה, עשו את זה עם שיתוף. הכל היה שיתופי, וכולם רצו לעשות את זה ביחד. המושבות, הקבוצות הראשונות, זה בעצם הרעיון הקומוניסטי, של לעשות הכל ביחד". הוא מסביר.

לביל גייטס אין לו מה לומר ומיקרוסופט בעיניו הם השטן בתגלמותו. חברה דורסנית שפוגעת הכי קשה בתנועת הקוד הפתוח. לדעתו, אצל אנשים כמו גייטס, הדבר היחיד שמשחק תפקיד הוא הכסף. ?הם חיים רק על כסף, כסף וכסף. מזה לא יוצא שום דבר טוב".

ישראלי גם לא חושב שהוא ימצא שפה משותפת עם האיש העשיר בעולם, בדיוק מהסיבה הזו: "מי שמאמין בשוויון ומי שמאמין בקפיטליזם, לא יכולים לשבת ביחד או להבין אחד את השני. הוא יודע מה אני רוצה, ואני יודע מה הוא רוצה ? ואנחנו יודעים שהדברים האלה לא מסתדרים אחד עם השני".

פוליטיקה

ישראלי הוא סוג של רדיקל. מצד אחד הוא דוגל בשוויון, סוציאליזם ופתיחות אבל גם מצדד בנקיטת יד קשה הן כלפי עבריינים והן בסוגייה הבטחונית. כשהוא נשאל על הסתירה שבכך, הוא משיב, באופן די נחרץ:

"גם בדמוקרטיה יש לך הרבה סתירות. צריך לחשוב מה עולה על מה. אין ספק שהזכות לחיים וביטחון זה מספר אחת. אבל אם אתה רואה מצב, שערבים ישראלים מתחתנים עם פלסטינים מהגדה, ואלה מהגדה בסופו של יום מתעסקים בפיגועים, אין ספק שגם אם תהיה חתונה ? לא הגיוני שהם יעברו לכאן.

ואם מישהו בכל זאת ביצע פיגוע ? מעמידים אותו לדין באשמת בגידה. כמו חברי כנסת שנוסעים לסוריה וללבנון. וזה לא משנה אם הוא ערבי-ישראלי, או יהודי-ישראלי, כל מי שנוסע למדינת אוייב ומדבר נגד המדינה, זה לא תקין, לא משנה אם הוא ערבי או לא".

שם משפחתו הקודם הוא נתן. ישראלי הוא אחיו של החייל עדן נתן-זאדה, שפתח באש על נוסעי אוטובוס בשפרעם ואחר הוכה למוות בידי ההמון הזועם שהתנפל על האוטובוס. יש בליבו הרבה כעס על המשטרה שלא מנעה את המוות של אחיו, ועל שרי הממשלה הנוגעים בדבר- שאול מופז כשר הביטחון ואריאל שרון, ראש הממשלה דאז.

"בהתחלה אמרו שהוא עלה על האוטובוס והתחיל לירות. אחרי זה אמרו, הוא קם מהמושב והתחיל לירות. ואחרי זה אמרו, הוא קם, הוא ירד, הוא חזר ואחרי זה ירה. והיו כאלה שאמרו שתפסו לו את הנשק. יש מי שאמר שהוא החליף מחסנית, יש מי שאומר שהוא בהתחלה ירה בנהג. וכל אחד אומר משהו אחר. זה לא מסתדר. משהו פה לא נראה הגיוני?.

אתה מאשים מישהו בזה שלקחו לך את אחיך?

"קודם את כל את הרוצחים. אין ספק. וראש הממשלה ושר הביטחון שהיו אז, ההתבטאויות שלהם היו מגעילות בעייני. בשביל הבוחרים שלכם אתם עושים את הדבר הזה? בשביל פתק? הם לא רואים בני אדם. הם מדברים לפתקים. בשביל זה הם יעשו הכל. מה זה מבחינתם עוד חייל של צה"ל?

הציגו את אחיך כמי שהיה מקורב לחוגים כהניסטיים. הוא באמת היה מקורב או שזה היה מוקצן?

מאוד מוקצן. הוא פשוט אהב את הארץ. הוא גר בתפוח ואהב את המקום הזה. הלכנו לבקר שם. זה מקום מדהים. מאוד שקט שם. האנשים שם ממש לא כמו שמציירים אותם. לא כל יום אתה פוגש אנשים שכל-כך כיף לך לדבר איתם. אנשים מקסימים. הבעייה שהופכים את האנשים האלה למעין איזשהו שטן שהם לא, בגלל אינטרסים. נתנו כל כך הרבה נתונים ? בגלל שהוא הלך ימינה, בגלל שהוא דתי, בגלל שהוא גר ביהודה ושומרון. בגלל שהוא היה נגד תוכנית הגירוש ? תופסים על זה. אבל מכאן ועד לבוא ולרצוח אנשים? יש דרך והיא לא קטנה?.

מלחמת לבנון 2

מה אתה חושב על המלחמה האחרונה?

זו הייתה הצגה של איש עסקים שחושב שהוא יכול לנהל מדינה. כמו שגאידמק הגדיר את עמיר פרץ ? נהג מונית? בוא נלך עם גאידמק, בוא נראה לו נהג מונית שחושב הוא יכול לקבוע לנו את הביטחון. אז הוא לא יכול. זה לא מתאים לו. קח מישהו שמתאים לזה. בוגי יעלון. רמטכ"ל, איש צבא שיודע מה הוא עושה. ולא איש של טכניקות.

אבל גם מופז היה רמטכ"ל, איש מנוסה.

אני חושב שבוגי יעלון יותר מתאים. מופז הלך יותר מדי לכיוון הלא נכון. ולא הייתי רוצה לראות שר כזה מנהל את המלחמה. מישהו שהפך להיות בובה של שרון. היה לנו את שרון א' בתקופות הטובות שלו, והייתה לו את התקופה הרעה, שהוא עשה דברים שמאוד הזיקו למדינה. בגלל זה הייתי מעדיף לראות את בוגי יעלון כשר ביטחון. ואני ממש לא יודע מי יכול להיות ראש ממשלה. אני חושב אולי ליברמן או משהו כזה. לא חושב שיש כרגע מישהו בפוליטיקה שיודע לנהל אותה בצורה מספיק טובה.

פעם הייתה לך בחירה. פעם היו לך אנשים כמו בגין, כמו בן גוריון שיכולים לנהל מדינה. היום אני נמצא במצב של או ליברמן או מרצ. ומרצ עשו לי עבודה קלה, עם החוק של השיתוף קבצים. חוק כזה היית מצפה ממישהו כמו ביבי להעביר, לא מאבשלום וילן?.

הפער החברתי

אתה חושב שאפשר לשלב את התפישה של תוכנה חופשית בפוליטיקה האמיתית?

" תוכנה חופשית בעצם בסופו של דבר, היא באה מתוך חופש חברתי, חופש כלכלי. זה בא מתוך תפישות סוציאליסטיות. מתוך חופש מידע. לא כל אחד צריך שתהיה לו אידיאולוגיה 'אני קם בבוקר ויוצא לעזור לעולם'. ואתה גם לא יכול לחסל את הקפיטליזם מהיום למחר. צריך לעשות את זה בצורה הדרגתית.

אתה לוקח את קפיטליזם ומוסיף לו הגבלות, למשל שכר מקסימום. למה צריך שבנאדם ירוויח מאה אלף שקל בחודש? אני לא רואה אדם שבקושי מגרד את ה-3,000 שקל בחודש, שיתלונן על משכורת של עשרת אלפים שקל. ולעומת זאת, אתה רואה אנשים שמרוויחים פי עשרה מזה ? וזה עדיין לא מספיק להם?.

לרמה של קומוניזם לא נגיע גם עוד מאתיים שנה. כרגע אנחנו קרובים מדי לארצות הברית. כל אחד דואג לעצמו, יותר מדי רכוש ואלה לא דברים שהולכים ביחד עם שוויון. עם כל הכבוד, עדיף שלכולם יהיה מה לאכול ואיפה לגור ולא שאיזו שרי אריסון תקנה לעצמה איזו יאכטה. מה את צריכה יאכטה??

איים ברשת

ברשותי אוזניה אלחוטית בתקן האלחוט שן-כחולה. היצרן והדגם אינם משנים, אך משנה העובדה כי האוזניה יושבת דרך קבע באוזני. בתחילה היה זה מוזר ולא נוח, משכתי מבטים ופה ושם הלצה על חשבוני. אך בחלוף הזמן, התרגלתי לנוכחות הקבועה של הגוף הזר באוזני והודות לטכנולוגיית הפולימרים המודרנית, הפכה האוזנייה לבלתי מורגשת.

מתוך אתר bluetooth הרשמיברומאן הסייבר-פאנק מ-1988, מתאר ברוס סטרלינג עולם המחובר כולו ברשת מידע מסועפת, המכונה פשוט "הרשת". אבל הנקודה המעניינת לענייננו היא הצורה שבה אנשים מתחברים ל"רשת". גיבורי הספר, לורה ודיוויד מחוברים לרשת באופן קבוע, באמצעות חפיצים (גאדג'טים) לבישים כמו משקפי-וידאו המכילים גם אוזניות מותאמות אישית, ושעון-יד שהוא גם טלפון. המשקפיים משדרים לרשת בקביעות את כל מה שהם רואים, האוזניות קולטות את הסביבה ברציפות, כל דבריהם משודרים אף הם. גיבורי הספר הופכים באמצעות החפיצים, לאורגניזם ביו-קיברנטי, חציו אדם וחציו מכונה. למעשה, הם נטמעים אל תוך "הרשת?.

הגבולות נטשטשו. כיום אני יכול לנהל שיחות עם בן שיח הניצב מולי ובו בעת לנהל שיחה עם אדם המרוחק ממני אלפי קילומטרים. אני מחובר לרשת, לא פחות מגיבוריו של סטרלינג. בגדים אשר משולבים לתוכם חפיצים וחיווט מובנה כבר נפוצים. דמו כי במקום האייפוד המשולב אל המעיל או אל הנעל, מצוי מכשיר בעל יכולת חיבור אלחוטית ל"רשת". משקפיים המצויידים במסכים ומצלמות זעירות גם הם חזון נפרץ. מה שתיאר סופר המדע הבדיוני שריר וקיים.

כבר היום אנשים משדרים בבלוגי וידאו פיסות זעירות מחייהם אל הרשת. כעת שלבו יחדיו את התצרף: אוזניות, משקפי-מצלמה וחיבור אלחוטי נייד, שבו אנשים משדרים באופן רציף את חייהם אל הרשת. אתם דיוויד. אתן לורה.

חזונו של סטרלינג על האדם הקיברנטי כבר כאן: אדמקוון.

כולנו, איים ברשת.